חלק זה עוסק בשיטות כמותיות ואיכותניות למדידה ולהערכה של חינוך לערכים. שאלות לדיון בחלק זה: מהן המתודולוגיות המחקריות הקיימות להערכת פדגוגיות ותוכניות העוסקות בחינוך לערכים? מהם הכלים הקיימים למדידת הצלחתן של פדגוגיות ותוכניות אלו, השפעתן, תועלתן ואיכותן? האם יש להעריך גם את התלמידים ואת הצוות או די בהערכת התוכניות והפדגוגיות?

סוגיה נוספת שנידונה בחלק זה היא הפער הגדול בין מדיניות־על לביצוע בשטח. מערכת החינוך בישראל שמה דגש על הפרדיגמה האקדמית של הישגים לימודיים, בייחוד במקצועות העיקריים הנדרשים להשגת תעודת בגרות איכותית. הנחיות ה"גם וגם" למורים (גם הצטיינות לימודית וגם חינוך ערכי־חברתי) במסמכי תוכניות לימודים, בחוזרי מנכ"ל ומפמ"ר ובמסמכי מדיניות אחרים אינן מיושמות מסיבות שונות: חוסר זמן, משאבי הוראה מוגבלים, חומרי לימוד רבים מדי ועוד. לכן קשה למצוא ראיות לתהליכי הוראה-למידה שעוסקים בסוגיות ערכיות ולאופני הערכתם בידי המחנכים (ראו: אריאב, ת'. (2020). הארות על נושא הערכה איכותנית של ערכים בתוכניות לימודים. נכתב במסגרת ועדת חינוך לערכים – קווים מנחים למדידה והערכה ביוזמה).

• מפגש ועדת ערכים שעסק בנושא מדידה והערכה כמותית ואיכותנית של ערכים, 3.2.2020.

המפגש עסק בהיכרות עם מגוון כלים ושיטות למדידה ולהערכה של ערכים ותוכניות חינוך לערכים. המרצים במפגש: פרופ' אריאל כנפו־נעם, ד"ר מיה בניש־וייסמן, פרופ' חנן אלכסנדר, ד"ר ליאת נצר (מרכז אקורד בהובלת פרופ' עירן הלפרין), פרופ' שאול אורג, ד"ר נגה סברדליק, גב' אלירז קראוס ופרופ' תמר אריאב.

מדידה כמותית

כלים למדידת ערכים הם בדרך כלל שאלונים שבהם הנשאלים מתבקשים לדרג חשיבות של ערך או להצמיד ערכים תואמים. לכן כלים אלה אינם מלמדים אותנו מהם שיקולי הדעת, הנימוקים, המוטיבציות וההסברים להעדפה מסוימת.

• שאלון הערכים של Rokeach (1973)

מחבר שאלון זה הגדיר ערכים כגורם הקובע את תפיסת עולמו של האדם, ובכללה סולם העדיפויות שלו, יחסיו הבין־אישיים, תחומי העניין שלו והתנהגותו. הנבדקים נדרשים לדרג טווח של 16 ערכים על פי סדר החשיבות. החיסרון במדד זה הוא שהנבדקים מתקשים להבין מה המשמעות של הדירוג באמצע ונוצר עומס קוגניטיבי בבחירה.

• שאלון הערכים של שוורץ SVS (1992)

השאלון נועד למדוד ערכים בצורה מופשטת פחות בקרב מתבגרים. מוצגות בו דמויות בעלות מאפיינים מסוימים, למשל "חשוב לו להיות עשיר, הוא רוצה שיהיה לו הרבה כסף ושיהיו לו דברים יקרים", והנבחנים צריכים לסמן עד כמה הדמות דומה להם. הקונקרטיזציה של הפריטים מאפשרת לנבדקים לדמיין ולהעריך. השאלון מורכב מ-57 פריטים בני משפט אחד הבודקים 19 ערכים. ישנו גם שאלון דומה לילדים (Picture-Based Value Survey).

לצורך הבנת התפיסה הערכית של הפרט נדרשים כלים רכים, כמו ראיונות, פרויקטים אישיים, תיק עבודות, עבודות יצירה או כתיבה אישית לא מובנית. עם זאת במדידה כזו עלולים להתעורר קשיים ובהם רצייה חברתית, אי־בהירות באשר לקשר בין הדיווח לבין ההתנהגות בפועל וכן קושי ביצירת זיקה (יחסי סיבה-תוצאה) בין תהליך למידה פורמלי לעמדות אישיות (ראו: אריאב, ת'. (2020). הארות על נושא הערכה איכותנית של ערכים בתוכניות לימודים. נכתב במסגרת ועדת חינוך לערכים – קווים מנחים למדידה והערכה ביוזמה).

ברקוביץ' הוא פסיכולוג התפתחותי בעל ניסיון בהערכה של תוכניות חינוכיות העוסקות בחינוך אופי (Character Education). גישתו מאפשרת העצמה של הפרט בבחירותיו הערכיות, והוא מייעץ גם למוסדות חינוך בכל אגפי הגיל, מגיל גן עד י"ב (ייעוץ מעשי למחנכים מנקודת מבט מחקרית). הדוח לעיל עוסק בכלים אפקטיביים לחינוך מוסרי ומנסח מערך של פרקטיקות אפקטיביות בתחום החינוך לערכים.

התוכנית הוקמה בעקבות הכרזת מזכ"ל האו"ם על היוזמה להעמיד את החינוך בכלל ואת החינוך האזרחי העולמי בפרט בראש סדר העדיפויות של הארגון .היוזמה הייתה ראשונה ופורצת דרך בתחום. המידע על תוכנית החינוך האזרחי הגלובלי והתוכניות הנגזרות ממנה הנוגעות לערכים (למשל תוכניות למניעת גזענות ולהיכרות עם האחר), מונגש לאנשי החינוך בתהליך מתמשך של הבניית ידע ומידע. התוכנית מיושמת במערכות חינוך לאומיות ובארגונים בין־לאומיים ונוקטים בה מגוון דרכי הערכה ומדידה לבחינת היישום וההטמעה של הנושא.

• כלים למדידה ולהערכה של חינוך לערכים – קול קורא לכתיבת סקירת מחקר (צפי פרסום: ספטמבר 2020).

בסקירה זו יוצגו עשרה כלים שונים – כמותיים ואיכותניים – המשמשים למדידה ולהערכה של חינוך לערכים. בסופה של הסקירה ייערך דיון ויוסקו מסקנות באשר לדרכי המדידה וההערכה של חינוך לערכים.