• Siegel, H. (1988). Educating reason: rationality, critical thinking, and education. New York & London: Routledge

ספר ותיק זה עוסק במהפכת החשיבה הביקורתית בחינוך ומציג המשגה של תפקיד המורה כמי שמעודד את התלמידים לחשוב חשיבה ביקורתית ולהפעיל שיקול דעת. בדרך זו אפשר גם להימנע מאינדוקטרינציה בחינוך – שהרי כל תלמיד ותלמידה הם בעלי יכולות אינטלקטואליות המאפשרות להם לפעול ולגבש תפיסת עולם המבוססת על ההיגיון (reason) ולא על המונח החד־משמעי הוכחה (evidence). 

• אלוני, נ', מרגלית, א', גן, ד', גל, א', אסף, נ', סגל, ט', בר יוסף־פז, נ', אלקחר, א', ברקוביץ', מ', לב, נ' (2019). אקו הומניזם עכשיו כדי שיהיה מחר. סמינר הקיבוצים: המרכז למחקר ויישום קיימות בחינוך.
  ניתן לקרוא גם תקציר של המסמך.

• הקוד האתי של אוניברסיטת חיפה, הקוד האתי הכלל־אוניברסיטאי כפי שאושר במל"ג והקוד האתי כפי שניסח זאת פרופ' אסא כשר

הקוד האתי הכלל־אוניברסיטאי שניסח פרופ' אסא כשר לבקשתו של שר החינוך נפתלי בנט היה מסמך רחב ומקיף יותר מזה שהתקבל לבסוף על ידי המל"ג. קוד זה עוסק בתפקיד המרצה וביחסיו עם התלמידים, ובכך גם בגבולות חופש הביטוי ובשמירה על החופש האקדמי ועל הדמוקרטיה. הקוד האתי הכלל־אוניברסיטאי והקוד האתי של אוניברסיטת חיפה מנסים לאזן בין החשש שמרצים ישפיעו על התפיסה הפוליטית־חברתית של הסטודנטים לבין החשש שמרצים לא יוכלו להתבטא באופן חופשי.

• ברנדס, ע' ויששכר ר' (עורכות). (.(2013 חינוך לערכים בעולם משתנה – אסופת ניירות דעה שהזמינה הוועדה לנושא מחקר מתווה דרך: הצעה לארגון לימודים מחודש. ירושלים: היזמה למחקר יישומי בחינוך.

אסופת המאמרים עוסקת בחינוך ערכי בנושאים כגון ערכֵי מערכת החינוך, החינוך לשוויון מגדרי ולאומי בישראל, חינוך לפיתוח עצמי, חינוך ערכי ומקצועות לימוד שונים, החינוך הערכי בחינוך הבלתי פורמלי וחינוך בישראל בעוד כ-20 שנה. האסופה פורסמה בעקבות פעילות ועדת המומחים להתאמת מערכת החינוך בישראל למאה ה-21.

• גבתון, ד'. (2010). לחיות על פי עקרונות או לחנך לקראתם? מקום המשפט כמכשיר לקידום הוגנות במסגרת רפורמות בחינוך: ניתוח שלושה מקרים. בתוך: הקר ד', זיו נ', האם המשפט חשוב? תל אביב: הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת תל אביב, 416-355.

המאמר בוחן במבט השוואתי את מקום המשפט בקידום השוויון והאינטגרציה בחינוך בישראל. נמצא שישנה אינטגרציה בחינוך, אך החקיקה היא מעטה ומקרית. ישנה פסיקה רבה יחסית המושפעת מהיעדר חקיקה מקיפה, יחד עם כיוונים נאו־ליברלים ויחס חשדני לחינוך דתי. בחברה נאו־ליברלית המטרה של חינוך איכותי לרבים אינה מתממשת והמשפט לא מסוגל להציב את הדילמה האמיתית בפני המבקשים את עזרתו: כאשר אדם דואג לעצמו לחינוך איכותי הדבר בא על חשבון האינטגרציה וקידום השוויון.

• טופול, נ' (2019). המניעים לחינוך לערכים במדינות שונות בעולם: סקירת מחקר. ירושלים: יוזמה – מרכז לידע ולמחקר בחינוך.

החינוך לערכים יוצר טוב משותף; טוב שחותרים אליו יחד כלל המשתתפים במלאכת החינוך, והוא הבסיס לקיומה של חברה מתוקנת ויציבה. חינוך לערכים עוסק בשאלה מה מניע אנשים לבחור בדפוס התנהגות מסוים. הסקירה מציגה טיפולוגיה של ארבע תפיסות מרכזיות בתחום החינוך לערכים: תפיסה לאומית – הדוגלת בחינוך לערכים פטריוטיים; תפיסה רב־תרבותית – המחנכת לערכים פלורליסטיים; תפיסה מבוזרת – המחנכת לערכים גלובליים; ותפיסה התנהגותית – המחנכת לערכים חברתיים.

סקירה זו תציג את האתגרים המרכזיים במדידה ובהערכה של תוכניות לאומיות המקדמות ערכים ומחנכות אליהם. הסקירה תורכב משני חלקים מרכזיים: חלקה הראשון יכלול סקירת ספרות, יציג את האתגרים המרכזיים (פילוסופיים, אתיים ועוד) שבמדידה ובהערכה של חינוך לערכים וידון בהם. חלקה השני יציג את האתגרים והמורכבות שבמדידה ובהערכה של כמה תוכניות לאומיות המחנכות לערכים. העבודה תתבסס על חיפוש מקורות ספרות רלוונטיים והצגת דוגמאות מתוך תוכניות הערכה ומדידה מרכזיות בעולם בתחום החינוך לערכים.