פרופסור לפסיכולוגיה התפתחותית במחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים. במחקריו הוא שואף לשלב גנטיקה התנהגותית, גישות בפסיכולוגיה חברתית ואישיותית ונקודת מבט התפתחותית, כל זאת במטרה לספק תמונה מקיפה של התפתחות האישיות אצל ילדים ומתבגרים. תחומי המחקר העיקריים שלו הם התפתחות הבדלים בין־אישיים באמפתיה, התנהגות פרו־חברתית והתפתחות ערכים, בהשפעות של תורשה, תרבות והורות על התפתחות ילדים וכן השפעה של ילדים על הוריהם.

בעל תואר שלישי בפסיכולוגיה מהאוניברסיטה העברית (2002) וכן פוסט־דוקטורט בפסיכולוגיה חינוכית מהמחלקה לחינוך באוניברסיטת בן גוריון בנגב (2003) ופוסט־דוקטורט נוסף בגנטיקה התנהגותית מהמרכז למחקר חברתי, גנטי והתפתחותי במכון לפסיכיאטריה באוניברסיטת לונדון (2004).