פרופסור במכללת אַחוָה ומנהל בית הספר למינהל מערכות חינוך בה. ניהל את מכון הנרייטה סאלד והיה חוקר בכיר בו. היה פרופסור־חבר נלווה בבית הספר לחינוך של האוניברסיטה העברית וראש אגף תלמידים במשרד החינוך והתרבות. תחומי המחקר וההתמחות האקדמית שלו הם פסיכומטריקה, מדידה והערכה של תכניות חברתיות וחינוכיות, פסיכולוגיה ארגונית במערכות מינהליות ציבוריות (התמקדות במערכות חינוך), קשרי בית ההורים ובית הספר, בתי ספר קהילתיים. בעל תואר שלישי במינהל חינוך מהאוניברסיטה העברית בירושלים, 1982. כיהן כחבר בוועדה עד חורף תש"ע, 2010.