פרופסור במחלקה לחינוך
באוניברסיטת בן־גוריון בנגב ויו"ר המרכז לחקר
הפדגוגיה - שותפויות אקדמיה-שדה. לפני כן שימש מורה ומנחה מורים במכון
ברנקו־וייס לטיפוח החשיבה.
מחקריו מתמקדים
בפדגוגיה, שיח ויחסי גומלין בכיתות לימוד, הוראה דיאלוגית, למידה של מורים ותהליכי
שינוי חינוכי. כמו כן עוסק בממשקים שבין מחקר ועשייה פרופסיונאלית, וכיצד לערוך
מחקרים משמעותיים וקפדניים מבחינה מדעית שגם תורמים לאנשי חינוך מבחינה מעשית.
בעל תואר שלישי בחינוך
מקינגז קולג' לונדון, 2005.