מרצה בכיר בפקולטה לחינוך באוניברסיטת חיפה וחבר בוועדה המקצועית של הרשות הארצית למדידה והערכה בחינוך (ראמ”ה). בעבר שימש יו"ר־עמית של המרכז לחקר החינוך לשלום.
מחקריו בוחנים את מקומם של תהליכי אמפתיה ביחסים בין קבוצות המצויות בקונפליקט, תוך התמקדות ביחסי יהודים-ערבים בישראל, ואת האפשרויות החינוכיות לטיפוח מיומנויות רגשיות וקוגניטיביות כבסיס לשיפור היחסים. בתחום ההערכה החינוכית, עבודתו כוללת בחינה מחקרית ומושגית של מדידה והערכה בתהליכי למידה-הוראה (במיוחד למידה שיתופית ומיומנויות מסדר גבוה), בהערכת תוכניות חינוכיות ובתהליכי קביעת מדיניות.