יוזמה - מרכז לידע ולמחקר בחינוך - פעילויות לפי סדר התרחשותן (מהמאוחרת למוקדמת)
ליצירת קשר | English | للصفحة باللغة العربية | לדף הפייסבוק |

קבוצת עבודה בנושא קידום מהלכי שותפות בין מחקר לפרקטיקה (RPP) בישראל

סוג פעילות: צוות מומחים
מרכז פעילות: ד"ר נירית טופול
תקופת הפעילות: 2022

קבוצת עבודה בנושא קידום מהלכי שותפות בין מחקר לפרקטיקה (RPP) בישראל

העיסוק בקשר שבין המחקר לנעשה בשטח אינו חדש, ועבר גלגולים שונים תחת מסגרות מושגיות ומחקריות שונות, מתחומי ה-improvement science, implementation science, design research ועוד. המחקר התמקד בשיפור התהליכים החינוכיים בשדה, ובפיתוח מנגנונים להעברת ממצאי המחקר לאנשי הפרקטיקה. הדבר נעשה באמצעות תקצירים הסוקרים פרקטיקות אפקטיביות, ניסיונות לייצר מרשמים להוראה אפקטיבית או היוועצויות עם חוקרים.

יחד עם זאת, הניסיונות לתרגם את ממצאי המחקר להוראה בכיתות נשאו פירות באופן מוגבל. עם השנים התפתח מערך מורכב יותר של יחסי גומלין והשפעות, מתוך הבנה כי קיים פער בין הידע המחקרי לבין הידע שבו משתמשים המורים בתהליכי ההוראה.[1]

בשנים האחרונות רווח המושג שותפות בין מחקר לפרקטיקה (RPP – Research practice partnership). שותפויות אלה הן לרוב ארוכות טווח, ממוקדות בבעיות הפרקטיקה ומבוססות על הדדיות.[2] לא מדובר בשיתוף פעולה להטמעת ממצאי מחקר או ייעוץ לאנשי השדה, אלא מערכת יחסים הדדית, ששני הצדדים שותפים לה ומפיקים תועלת ממנה.

שותפויות אלה יכולות לסייע להטמיע ידע מדעי ומחקרי בתהליכי קביעת המדיניות ובתהליכים החינוכיים המתרחשים בשדה, לקדם מחקר בנושאים מאתגרים לצוותים החינוכיים בעבודתם היום־יומית, ולייצר בסיס ידע ומאגר נתונים אשר יכולים לשמש את כל השותפים. בפועל התפתחו בעולם כמה דגמים מרכזיים לשיתופי פעולה מסוג זה, והם נבדלים זה מזה במטרות, בדרכי העבודה המשותפת ובתוצרים.[3] אף על פי כן וחרף ההתפתחויות האמורות והעיסוק בנושא, שותפויות מסוג זה הן עדיין נדירות בארץ.

לבקשת משרד החינוך, הקימה היוזמה קבוצת עבודה שמטרתה ללמוד על מהלכי שותפות בין מחקר לפרקטיקה (RPP) בישראל ולקדם אותם.[4] בקבוצת העבודה שותפים אנשי ונשות מחקר, מדיניות ושדה, ולהם נקודות מבט שונות. מטרת הקבוצה היא לגבש קווים מנחים למדיניות שתתמוך במהלכי שותפות בין מחקר לפרקטיקה.

קבוצת העבודה תעסוק בכמה תחומים:

א. קיום שיח רחב בין בעלי העניין בשותפויות מסוג זה.

ב. איגום הידע הקיים בתחום בארץ.

ג. מיפוי האתגרים ביצירת שותפויות במערכת החינוך בישראל.

ד. גיבוש פתרונות להתמודדות עם האתגרים שמופו.

 
 

[1] Hiebert, J., Gallimore, R., & Stigler, J. W. (2002). A knowledge base for the teaching profession: what would it look like and how can we get one? Educational Researcher, 31(5), 3-15.

[2] Coburn C. E., Penuel W. R. (2016). Research–practice partnerships in education: Outcomes, dynamics, and open questions. Educational Researcher, 45(1), 48-54.

[3] בלכר, נ' (2021). דוח מת"ת: שותפות בין צוותי אקדמיה, מטה ושדה במחקרי חינוך. ירושלים: יוזמה – מרכז לידע ולמחקר בחינוך.

[4] הקבוצה משלימה מהלכים אחרים שיזמה לשכת המדען במשרד החינוך ב-2021, דוגמת קבוצת העבודה בנושא הטמעת מחקר במדיניות ודוח מת"ת שעסק בסקירת סוגי שותפויות בין מחקר לפרקטיקה בעולם.